"החלום שלי להתנדב בהצלת חיים הוא חלום ילדות"

יחיאל כהן, 35, מאשדוד, כבר לא יהיה אותו האדם שהיה. הוא אדם אחר. גם ואולי בעיקר  מבחינתו. הוא עבר לא מעט בחמש השנים האחרונות, עת שימש כיושב ראש סניף איחוד הצלה באשדוד. הכל למי שתהה, בהתנדבות מלאה, גם על חשבון פרנסתו (נגיע לזה בסוף). השבוע הוא הודיע על עזיבת התפקיד, אבל מבהיר "אני לא עוזב את האיחוד וההתנדבות".

יחיאל כהן: " למדתי, השתפשפתי והחכמתי כל כך הרבה בתפקיד הזה. הנושא של העזרה לזולת, לאנשים שבחוסר אונים, זה משהו בנשמה שלי, בחיים שלי. החכמתי מבחינה חברתית. למדתי להכיל, ללמוד, לא לשפוט. התפקיד הזה הוא למידה אינסופית והתפתחות אישית".

השבוע בפוסט מהלב הוא הודיע לחבריו באיחוד הצלה, וגם לנו בעצם שהוא עוזב וממשיך לדבר הבא.

"שבוע טוב, חברים ומתנדבים יקרים. חמש שנים עברו מאז נקראתי לנהל את איחוד הצלה "סניף אשדוד". תפקיד יו"ר הסניף המושתת על התנדבות, הינו תפקיד מאתגר, תובעני וקשה. יחד עם זאת הוא תפקיד ממלא, מלמד ומספק, במיוחד כשקוצרים הצלחות. בתום 5 שנים של עבודה אינטנסיבית אני גאה לראות ואף להציג חלק מההישגים הרבים שהושגו.

לאחר הרבה התלבטויות ומחשבות הגעתי להחלטה קשה, אך הגיע הזמן לפרוש כנפיים ולהתקדם הלאה. לפני כחודש ימים הודעתי להנהלת הארגון שהחלטתי לסיים את תפקידי ולהמשיך הלאה. אני רוצה להודות לחבריי המתנדבים, חברי הנהלת הסניף ובעלי תפקידים, שבלעדיהם הסניף לא היה מגיע לאן שהגיע, לכל אחד ואחת שנתן ונותן מעצמו למען הצלת חיים בסניף אשדוד".

יחיאל הגיע לאיחוד הצלה בשנת 2014, אבל כבר מגיל צעיר הוא ידע שיום אחד יעסוק בזה, סליחה, יתנדב בתחום. כהן: "החלום שלי להתנדב בהצלת חיים הוא חלום ילדות. כבר בגיל 14 עשיתי קורס עזרה ראשונה וסייעתי בכל מיני מקומות. לקח לי המון שנים לממש את החלום. בשנת 2014 שלחתי בקשות למד"א ואיחוד הצלה. האיחוד פנה אליי ראשון.  מאז אני מתנדב באיחוד הצלה. תחילה כחובש, אח"כ כנהג אמבולנס וכאופנולנס. בשנת 2017 ראש הסניף עזב את הארץ, חיפשו לו מחליף, פנו אליי, ומאז אני מנהל את הסניף באשדוד"

יחיאל סיפר בפוסט על הדברים הרבים שעשה בשנים האלה במסגרת תפקידו: "הגדלנו את מצבת המתנדבים. לשם השוואה כשנכנסתי לתפקיד, סניף  אשדוד מנה כ 50 מתנדבים שהיו מרוכזים בעיקר ברובעים ג' ו- ז'. כיום אנו עומדים על כ 150 מתנדבים. יצרנו שת"פים עם הרשות המקומית, כוחות הביטחון ומוסדות בעיר. הקמנו יחידת חילוץ מובחרת של מחלצים מזירת אסון המוני בשיתוף "פיקוד העורף", הכנסנו מגוון פרויקטים לאוכלוסיות השונות בקהילה כדוגמת פרויקט "תן כבוד" למען אוכלוסיית בני הגיל השלישי, פרויקט מתנדבי מלר"ד במיון "אסותא" אשדוד, פרויקט "משפחה בטוחה" – העברת קורסי עזרה ראשונה חינם לתושבי העיר, פיתוח יחידת חוסן נפשי, הקמנו קבוצת נשים להעצמה והוקרת נשות המתנדבים, ימי קהילה במוסדות שונים בעיר ועוד".. ויש באמת עוד..  כך שזו באמת רשימה חלקית.

כהן גאה מאוד במה שהצליח ליצור, כולל העמקת התודעה של איחוד הצלה בציבור ומטבע לשון מיוחד שנוצר בתקופתו – "הנה איחוד הצלה הגיעו". יחיאל כהן: "איחוד הצלה "אשדוד" הוא סניף עם פעילות שוקקת חיים, כשבאופן מתמיד נשמרת רוח של עשייה, רעיונות ויוזמות נפלאות המאפשרות לעוד ועוד מתנדבים להשפיע ולקחת חלק. יצרנו אוירה של ביטחון בקרב התושבים שידעו וראו את מתנדבי איחוד הצלה בכל מקום, ותמיד ראשונים. המשפט המוכר מפי האזרחים "הנה איחוד הצלה הגיעו"

למרות כל זאת הוא יודע שיש עוד לעשות: "לצערי לא הצלחתי לממש את כל שאיפותיי ויעדיי אבל אני בטוח שבהמשך דברים עוד יקודמו ויקרו. כל אדם מקבל הזדמנות להדליק את האור בכל מיני נקודות לאורך חייו, ובכך מסמן ומותיר חותם על מה שעשה לאורך חייו.' אני גאה באורות שהדלקתי באיחוד הצלה סניף אשדוד. האחווה והרעות הקיימים בסניף, המשפחתיות הכתומה שלא נותנת לאף בן משפחה ליפול,  בשבילי זה הכל"

יחיאל לאן אתה הולך הלאה מכאן?

"אני לא הולך לשום מקום כרגע. אני ממשיך להיות מתנדב, חובש מן המניין. לא עזבתי כי יש לי משהו אחר, אלא כדי שיהיה לי משהו אחר. הבנתי שאם לא אשחרר את מה שתופס לי את רוב היום שלי, אני לא אוכל להתקדם האלה. רק אז אני אמצא את הדבר הבא. כבר יש פניות. אני מחפש את הדבר הניהולי הבא, לתת את כל כולי, כמו שאני יודע לעשות". והוא יודע.

ויש מחיר כמובן . מחיר בעיקר כלכלי. ליחיאל היה עסק לשיווק לחמים לבתי מלון, מסעדות ואולמות אירועים, שקרס בקורונה ובזמן שהקדיש להצלת חיים. זה נתן לו מכה חזקה. העסק עדיין קיים במתכונת קטנה יותר, אבל הוא מחפש את הדבר הבא. אגב הגיע הזמן שמי שנתן ונותן מזמנו לקהילה ללא תמורה ולא כוונה לקבל תמורה, גם יקבל חזרה מאותה קהילה.

וכך הוא סיים את הפוסט שלו. עם הרבה אהבה: "תודה רבה אנשים יקרים, אוהב. אני נשאר כמתנדב מן המניין ברשת האנושית המדהימה של איחוד הצלה".